החלטה בתיק בג"ץ 6476/04

           העותרים מבקשים כי נורה למשיב להאריך את תוקף אשרת השהייה בישראל שניתנה לעותרת 2 בעבר, במסגרת הטיפול בבקשתה לאיחוד משפחות. 

           העותר 1 הינו אזרח ישראלי והעותרת 2 הינה תושבת הכפר ראמין באזור יהודה והשומרון. ביום 3.2.1999 נישאו השניים וביום 23.5.99 הגישו בקשה לאיחוד משפחות. ביום 30.12.99 ניתן לעותרת אישור שהייה בישראל למשך 6 חודשים, אך בהמשך, ביום 20.11.00 הבקשה נדחתה מטעמים ביטחוניים והודעה על כך נשלחה לעותרים. ביום 19.4.04 פנו העותרים אל המשיב בבקשה להאריך את היתר השהייה של העותרת 2, אך נמסר להם כי בקשתם לאיחוד משפחות נדחתה עוד ביום 20.11.00 וכיום לא ניתן לחדש את הטיפול בבקשה. מכאן העתירה שלפנינו.

           בעתירתם תוקפים העותרים את ההחלטה לדחות את הבקשה, וטוענים כי בידי המשיב לא היה כל טעם בטחוני המצדיק את הדחייה. לטענתם, הם גם מעולם לא קיבלו הודעה על דחיית בקשתם לאיחוד משפחות. בתגובה לתשובת המשיב, הוסיפו העותרים וטענו כי בשל פיגועי הטרור הרבים שהתרחשו בשנת 2001 "פחדו העותרים ולא העיזו" לפנות למשרד הפנים והם עשו כן רק בתחילת שנת 2002, אז הם נתקלו בסירוב (בעל-פה) ונאמר להם כי יש לבדוק את התיק שלהם במשרד הפנים בנתניה ולקבל תגובה מהמשרד הראשי בירושלים.

           דין העתירה להידחות על הסף. בקשתם של העותרים לאיחוד משפחות נדחתה עוד בשנת 2000, אך העתירה הוגשה על ידם רק בחלוף כ- 3.5 שנים ממועד הדחייה. כפי שנקבע על ידי בית משפט זה פעמים רבות, בחינתן של בקשות מסוג זה חייבת להתבסס על תשתית עובדתית עדכנית, ומשחלפה עת כה ארוכה ממועד הגשת הבקשה ודחייתה, לא ניתן כיום לדון בבקשת האחמ"ש ה"היסטורית" בלא להמציא פרטים מעודכנים, דבר המחייב הגשת בקשה חדשה (ראה: בג"צ 6814/01 עודה נ' שר הפנים (טרם פורסם); בג"צ 814/01 חנני נ' שר הפנים (טרם פורסם); בג"צ 11359/03 טאהא נ' שר הפנים (טרם פורסם).

           אין לקבל גם את הטענה שהעותרים לא קיבלו את מכתב הדחייה, שהרי אין חולק על כך שמכתב זה נשלח לכתובתם, ואין סיבה להניח שלא הגיע לתעודתו. אפילו לא הגיע המכתב, מסיבה כלשהי, לעותרים במועדו, גם אז רובץ לפתחם של העותרים שיהוי הנעוץ במחדלם מלברר מה עלה בגורל בקשתם משך יותר משלוש שנים, שיהוי שבנסיבות העניין, די בו כדי להביא לדחיית העתירה.

           כיום אין בידם של המערערים להגיש בקשה חדשה לאור החלטת הממשלה מיום 12.5.02 וחוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), תשס"ג-2003, כפי שהוארך בצו האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה) (הארכת תוקף החוק), התשס"ד-2004, אשר קובעים כי בעת הזו לא תטופלנה בקשות לאיחוד משפחות. אולם זכותם של המערערים שמורה להם לשוב ולפנות לבית המשפט, ככל שתהא בידיהם עילה לכך, לאחר הינתן פסק-דין בעתירות העקרוניות בעניין חוקיות החלטת הממשלה והחוק האמור (בג"צ 4022/02, בג"צ 4608/02 ובג"צ 7102/03).    

            התוצאה היא שהעתירה נדחית.

           אין צו להוצאות.

            ניתן היום, כ"ז בתשרי תשס"ה (12.10.2004).

ש ו פ ט ת                                   ש ו פ ט ת                                   ש ו פ ט

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.    ש.י התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: